מולייר: ביוגרפיה קצרה של המחבר, עבודותיו ויצירותיו

BIOGRAPHY MOLIÈRE - מולייר סימן את ההיסטוריה של תיאטרון וקומדיה. הוא התבדל ביצירות שהיו קומיות וביקורתיות כאחד, והפך את הצחוק לנשק כדי להילחם במוסריות ובמגבלות של זמנו.

סיכום
  • ביוגרפיה קצרה
  • העבודות שלה
  • מותו
  • טרטוף
  • דום ג'ואן
  • תאריכי המפתח שלה
  • הציטוטים שלו

מיהו מולייר? - ז'אן-בטיסט פוקלין, ששמו הבמה הוא מולייר, נולד ב -15 בינואר 1622 בפריס. בן של רפד, ז'אן בטיסט פוקלין מוותר על השתלטות על העסק המשפחתי שייעד אותו לחיים בורגניים ופונה לתיאטרון. בשנת 1643 הוא הקים את "תאטרון אילסטר" ושם לעצמו למטרה "להצחיק אנשים ישרים". באותה שנה הוא פגש את מדלן בז'ארט בה התאהב. ללהקה הייתה התחלה קשה. היא טיילה בפרובינציה בין השנים 1646 עד 1658. בתקופה זו למד ז'אן-בפטיסט את מקצוע השחקן והחל לכתוב את הקומדיות הראשונות שלו כמו L' Étourdi ו- Le Dépit Amoureux תחת שם בדוי של Molière. להיות מחזאי,התנועה הספרותית שלו הוא קלאסיציזם ויצירותיו בעיקר פארסה וקומדיות.

ראה את הקובץ

מולייר: תעלומות, שערוריות ומחלוקות

מהן עבודותיו של מולייר?

בשנת 1658 הוא שיחק את דוקטור אמורו מול המלך לואי הארבעה עשר וזכה להגנתו. המלך מתקין את הלהקה בתיאטרון דו פטיט-בורבון. מולייר כתב את הלעג של פרסיוס בשנת 1659. סאטירה בורלסקית זו היא הראשונה מההצלחות הגדולות שלו. בשנת 1662 הוא התחתן עם ארמנדה בז'ארט , חלקם אחותה של מדלן ואחרים בתו, שאיתה נולד לו בן. השחקן, מנהיג הלהקה והסופר, מולייר כותב תפקידים בהתאמה אישית לחברי כוחותיו. גם אם הוא יוצר חלקים שהם חלק מפארסה, חלקם ביקורת על החברה, הוא שומר על תמיכת המלך. הוא אפילו מקבל פנסיה מהריבון, מה שמעורר את קנאת אויביו.

בית הספר לנשים (1662), הביקורת על בית הספר לנשים (1663), טרטוף (1664)שמצביע באצבע על הצביעות הדתית ואשר נאסר עליה להופיע במשך 5 שנים, ודום חואן (1665) מעלה אותו לדרגת האמן הגדול ביותר בזמנו. שיתוף הפעולה שלו עם לולי הביא להופעתו של ז'אנר חדש, קומת-בלט. חייליו נקראו בשנת 1665 "לה טרופ דו רוי". מולייר חלה בשנת 1666. נחלש מאוד, ובכל זאת הוא הצליח לכתוב שני מחזות, Le Médecin contre lui (1666) ו- Le Misanthrope (1666). הוא מנסה להחיות את טרטוף בשם אחר, אך המחזה שוב אסור. רק בשנת 1669 בוצע והוקרה על ידי הציבור.

עבודות עיקריות של מולייר

המגוחך היקר (1659)

בית הספר לנשים (1662)

דום חואן או חג פיטר (1665)

המיזנתרופ (1666)

הדוקטור למרות עצמו (1666)

אמפיטריון (1668)

ג'ורג 'דנדין או הבעל המבולבל (1668)

הקמצן (1668)

הטרטוף או המתחזה (1669)

ארבעות סקאפין (1670)

האדון הבורגני (1670)

נשים מלומדות (1672)

החולה הדמיוני (1673)

מתי ואיך מת מולייר?

אחרי הקמצן (1668), הג'נטילהום הבורגני (1670), הנשים המלומדות (1672), חתם מולייר את מחזהו האחרון, החולה הדמיונית. במהלך הופעתו הרביעית, המחזאי שסבל משחפת ריאתית נפל על הבמה ומת כעבור כמה שעות, ב- 17 בפברואר 1673, בגיל 51. פרק זה הוא מקור האגדה של מולייר שמת על הבמה. לאחר שלא ויתר על מקצועו כשחקן (שנחשב לא מוסרי על ידי הכנסייה הקתולית), הוא הצליח להימלט בקבר האחים על התערבותו של לואי ה -14. ז'אן-בטיסט פוקלין דיט מולייר נקבר לבסוף בבית העלמין של כנסיית סן-אוסטאצ'ה ללא טקס דתי. שבע שנים לאחר מותו, הקימו שחקניו של מולייר את הקומדי-פרנסייז.

מדוע נאסר הקטע של טולפי של מולייר?

הקומדיה Le Tartuffe , שנכתבה באפריל 1664, הוצגה לראשונה בפני בית המשפט של ורסאי ב- 12 במאי 1664. אולם הופעה זו, שהתקבלה בברכה, נאסרה במהירות . בגלל הביקורת על החסידים שמוליאר מעלה בטרטוף שלו , הכנסייה נעלבת מכך שניתן יהיה להציג מחזה כזה. אנשי הדת שהפעילו לחץ על לואי הארבעה עשר, המחזה נאסר לבסוף בפקודת המלך. מולייר זוכה לביקורת אלימה , הכומר פייר רולה אף תיאר אותו כ"שד לבוש בשר ולבוש כגבר.". מולייר מתגונן מול המלך, מתוך אמונה כי הוא ממלא רק את תפקידו כמחבר הקומדיה. המלך נשאר בתפקידיו, מולייר מתחייב לשנות את הטרטוף שלו כך שניתן יהיה להציג את המחזה.

מולייר ריכך את החדר וניסה לצמצם את האלמנטים שהולידו את המחלוקת . זה עוצב מחדש, שנקרא L'Imposteur , מוצג ב Palais-Royal. שום דבר לא עוזר, המחזה אסור גם הוא, והארכיבישוף של פריז הרדואן דה פרפיקס דה ביומון מאיים להדיר את מי שיבצע, יקרא או ישמע קרא את המחזה. רק למסקנה הסופית של שלום הכנסייה , כאשר המלך לואי הארבעה עשר מצא יד חופשית בענייני מדיניות דתית, הורשה ההצגה להופיע. ב- 5 בפברואר 1669 , המחזה, שכותרתו כעת לה טרטוף או ל'אמפוסטור, מבוצע על במת הפאלה-רויאל מול אולם מלא. המאבק של מולייר לחופש הביטוי השתלם, והצלחתו של הדרמטיסט הייתה מוחלטת: הביקורת הייתה פה אחד, המחזה שבר שיאים של הכנסות ואריכות ימים (72 הופעות ברציפות).

היכן ומתי מתרחש ההצגה דום חואן מאת מולייר?

שנה לאחר איסור ההצגה שלו Le Tartuffe , החל מולייר לכתוב קומדיה חדשה עבור חברת התיאטרון שלו. בשנת 1665, אם כן, הוא הוליד את דום חואן או לה פסטין דה פייר , מחזה בחמישה מערכות בהשראת המיתוס של דום חואן שיצר המחזאי הספרדי טירסו דה מולינה בשנת 1630. מחזהו של מולייר שעלילתו נפרשת בסיציליה, מביים את שלושים ושש השעות האחרונות לחייו של דמותו של דום חואן, מפתה אצילי צעיר , הוללות וגנאי חילול קודש. הצעיר המעוניין ליהנות מהנאות החיים לרעת הכללים החברתיים והמוסריים קובע כיבושים אוהבים. בתחילת המחזה, דום חואן נוטש ובכך את אשתו, עשה את אלווירה, לה נישא לאחר שלקח אותה ממנזר. מלווה בשירות הנאמן שלו, פירש סגנארלה את הבמה על ידי מולייר, ואז הפיתוי הצעיר יוצא לכבוש ענייני אהבה חדשים. אך הפרויקטים שלו מתערערים על ידי גישתו הצבועה ושקריו המדביקים אותו במהירות. הנדון בזרועו של פסל אבן, דום חואן אינו בורח מהנקמה האלוהית.

יצירה ייחודית של אותה תקופה, יצירתו של מולייר אינה מכבדת את שלטונן של שלוש יחידות ספציפיות לתיאטרון הקלאסי. דומה במובן זה למחזה עם השפעות בארוק, עבודתו של מולייר פורצת במיוחד עם אחדות המקום שכן כל מעשה בהצגה מציע מקום אחר. אם המעשה הראשון מתרחש בארמון, המעשה השני מתרחש על שפת הים, המעשה השלישי ביער, המעשה הרביעי בחדר השינה של הדירה ולבסוף המעשה החמישי בבית שער של עיר. נחשב היום כאחת מיצירות המופת של מולייר, דום חואן זכה להצלחה רבה עם הציבור במהלך הופעתו הראשונה ב- 15 בפברואר 1665.. עם זאת, נחשב על ידי כמה חסידים כמו התנצלות על ההפקרות, המחזה ולבסוף תהיה צנזורה בטרם בוודאות מוחרם עד 1841.

מולייר: תאריכי מפתח

15 בינואר 1622: לידתו של מולייר
מולייר, ששמו האמיתי הוא ז'אן בטיסט פוקלין, נולד בפריס. בן של רפד סוחר, שום דבר לא ייעד אותו לתיאטרון.
13 ביוני 1643: ראשיתו של "L'Illustre-Théâtre" מאת מולייר
ז'אן בטיסט פוקלין, מולייר העתידי, נוסד עם כמה חברים, ביניהם השחקנית מדלן בז'ארט, חברת תיאטרון. הותקן לראשונה בפריז, "L'Illustre-Théâtre" פשט את הרגל בשנת 1645. הלהקה הלכה לשרוט בפרובינציות, ובפריז בשנת 1659, היא ניצחה עם "הלעג של Les Précieuses". בהגנתו של לואי הארבעה עשר, נתן מולייר קומדיות רבות לבית המשפט ולציבור הפריזאי.
18 בנובמבר 1659: בכורה של "פרצ'יוס לעג"
הקומדיה של מולייר מבוצעת לראשונה על במת תיאטרון פטי-בורבון בפריס.
1662: מולייר מתחתן
מולייר התחתן עם ארמנדה בז'ארט, בתה או אחותה של מדלן (בן זוגו לשעבר) על פי המקורות השונים, שהייתה צעירה ממנו בעשרים שנה.
26 בדצמבר 1662: מולייר יוצר את "L'Ecole des Femmes"
ז'אן-בטיסט פוקלין משלים את יצירת הקומדיה האחרונה שלו ב -5 מערכות בפאלה-רויאל בפריז. "בית הספר לנשים" יזכה להצלחה עצומה ויחשב במהרה לקומדיה הראשונה של בגרות עבור מולייר. עם זאת, המוסר והקומדיה של ההצגה יעצבנו יריבים כמו קורניי ומצפון רגיל. מולייר יצטרך להתמודד עם גל ביקורת שיניע את המחלוקת עד 1663.
1664: יירוד טרטוף, המחזה הנושך של מולייר
מולייר כתב את טרטוף, ביקורת קשה על אנשים אדוקים כביכול. היצירה אסורה להצגה במשך 5 שנים. אז היא זכתה להצלחה גדולה (44 הופעות רצופות!).
1666: מחלתו הארוכה של מולייר
מולייר חולה קשה. זה קורה פחות באופן קבוע.
4 ביוני 1666: "המיזנתרופ" על הלוחות
המחזה השישה עשר של מולייר מוצג לראשונה בתיאטרון פאלה-רויאל בפריז. אחת הקומדיות הטובות ביותר של מולייר, "Le Misanthrope or the atrabilaire amour", זוכה להצלחה מועטה. המחבר עצמו ממלא את התפקיד של אלקסטה אשר בכנותו האכזרית ובהתעלמות מהכינוס מייצג את האדם החופשי האמיתי בחברה צבועה. בזכות היבטיו הרבים, אלקסטה מעניקה פרשנויות רבות: נאיבית בתקופתו של מולייר, הוא הפך לאיש ישר בעידן הנאורות, ואז לקורבן רומנטי במאה ה -19.
14 באוקטובר 1670: בכורה של "הג'נטילמה הבורגנית"
בוורסאי מול לואי הארבעה עשר וחצרו, מוליאר נותן את ההופעה הראשונה של "הג'נטילהום הבורגני". סאטירה של הבורגנות הצרפתית של אז, המחזה מתאר דמות הזויה של הדמיון, שנקלע למשחקו כאל אדון גדול. ההצגה היא "בלט-קומדי", כמו רבים מיצירותיו של מולייר. על המוסיקה חתום בן זוגו הנאמן, המלחין לולי. בן 47 "Le Bourgeois gentilhomme", הוא אחד האחרונים של מולייר. הוא נפטר כעבור שלוש שנים על הבמה, במהלך הופעה אחרונה של "Malade imaginaire".
17 בפברואר 1673: מותו של ז'אן-בטיסט פוקלין
קורבן של חולשה על הבמה, מולייר נפטר בסוף ההופעה הרביעית של "Malade imaginaire". הוא בן 59. בן זוגו ארמנדה בז'ארט מתחנן בפני לואי הארבעה עשר להשיג קבורה נוצרית שהשחקנים בדרך כלל אינם זכאים לה. מולייר ייקבר בערב ה- 21 בבית העלמין של כנסיית סן-אוסטאצ'ה ללא שירות חגיגי.