דלידה: ביוגרפיה קצרה, תאריכים, ציטוטים

ביוגרפיה של דלידה - דלידה נולדה ב- 17 בינואר 1933 בקהיר (מצרים). היא נפטרה ב- 2 ביולי 1987 בפריס (צרפת). דלידה היא זמרת צרפתית ממוצא מצרי. היא הצליחה זמן קצר לאחר שהגיעה לפריז עם הצינור במבינו.

סיכום
  • ביוגרפיה קצרה של דלידה
  • דלידה: תאריכי מפתח

ביוגרפיה קצרה של דלידה - דלידה חצתה תקופות ואופנות בשירה עד שהפכה לאליל ולאייקון מהדור. עשרים שנה לאחר מותה, אהבת הקהל שלה נותרה על כנה ודורות חדשים מגלים כעת את הקריירה של הדיווה המצרית, באמצעות הוצאה מחודשת של אלבומים ישנים, אוספים ואלבומי רמיקס אחרים. אחיה אורלנדו, שומר מקדש דלידה, יעזור לשמר את זכר אחותה ולהפוך אותה לאמנית נצחית.

ילדות מורכבת

מאח איטלקי של שלושה ילדים, דלידה, ששמה האמיתי הוא יולנדה גיגליוטי, נולדה ב -17 בינואר 1933 בקהיר שבמצרים. היא בתם היחידה של בני הזוג ג'יגליוטי. מילדות זה כבר מזין תחלואה פנימית. מחלת עיניים, שחלה כמה חודשים לאחר הלידה, פיתחה פזילה וחייבה אותה להרכיב משקפיים. הילדה הצעירה מורכבת וסובלת ממבטם של אחרים. כנערה, יולנדה מצהירה על עצמה ולומדת שיעורי משחק בבית הספר. היא מגלה תשוקה חדשה וחושפת כישרון מסוים לקומדיה.

הודות לפעולה כירורגית שמטרתה להקל על פזילה, יולנדה הצעירה הופכת לאישה אמיתית. לבסוף היא מבינה את כוח הפיתוי שלה ומחליטה להשתתף בתחרות יופי. היא הולכת בבגד ים וחושפת את הקימורים הנדיבים שלה. המושבעים זכו והציעו לה את התואר העלמה אונדין מקהיר. זה הגילוי! בשנת 1954 חזרה על החוויה בתחרות הארצית וזכתה בתואר מיס מצרים. מכאן ואילך מצפים לו חיים חדשים ונותנים לו הצצה לאופקים חדשים. תחת שם בדוי של דלילה, היא החלה קריירה בקולנוע וזכתה להצלחה מסוימת בסדרה B המצרית. אבל, עד מהרה היא מרגישה צפופה בתחפושת זו ומדמיינת גורל אחר של כוכב.

ראשיתה של קריירה מבטיחה

בערב חג המולד בשנת 1954, היא נחתה לבדה בפריז שם קיוותה לעשות קריירה. באמצעים מוגבלים היא החלה ללמוד שיעורי שירה והחלה בווילה ד'אסטה, קברט פריזאי מפורסם, שם הבחין בה ברונו קוקואטריקס, הבוס של האולימפיה. הוא מזמין אותה להשתתף במופע "מספר 1 של מחר", תחרות זמרים חובבים צעירים. לוסיין מוריס, מנהל התוכנית של תחנת הרדיו אירופה 1 נוכח בליווי אדי ברקלי, הבוס של חברת התקליטים ברקלי.לוסיין נשבה ביופיו של הזמר הצעיר ומחליט להפוך לאיש שיעצב את הקריירה שלו. אדי ברקלי, שניצל גם את מלוא הפוטנציאל של הזמר הצעיר, מחתים אותה בלייבל שלו. בתמיכת אירופה 1, ששיחקה את התואר בכל שעה עגולה, זכתה יולנדה ג'יגליוטי, ששמה דלידה, בהצלחה עם הסינגל השלישי שלה, "במבינו", בשנת 1956. היא עלתה לבמה באולימפיה באותה השנה. בחלק הראשון של צ'ארלס אזנבור . ואז בשנת 1957 היא הייתה האמנית הראשונה שקיבלה תקליט זהב.

מכאן ואילך הושקה הקריירה של דלידה. תחת חסד של לוסיין מוריס, היא רשמה הצלחה אחרי הצלחה, כולל "גונדולייה" ו"פרימה דונה ". היא עשתה את עמודי השער של המגזינים וזכתה באוסקר לרדיו מונטה קרלו שבע שנים ברציפות. דלידה יוצאת לסיורים ועולה לבמה בבובינו. במקביל לאגדה זו, היא מתחילה אידיליה עם המנהל שלה לוסיין. הנישואין נחגגו ב- 8 באפריל 1961, אך היו קצרי מועד. לוסיין תמיד מבקשת מדלידה עוד. חייו של הזמר מנוקדים רק בעבודה ולאהבה לא לוקח זמן להתייבש. חודשיים לאחר האיחוד הזה, היא פוגשת צייר ועוזבת את בעלה.בתקופה זו הופעל הזמר בלחץ התקשורת שהכריזה, עם הגעתם של הייש, על סופה של תופעת דלידה. היא לוקחת את התגובה מצד המבקרים ורוכבת בהצלחה על הגל החדש. בשנת 1961 נמכרה במשך יותר מחודש באולימפיה והצליחה לפתות קהל צעיר עם הכותרים החדשים שלה: "פטיט גונזלס" ו"איצי ביצי פטיט ביקיני "נמכרו טוב מאוד. הדימוי של דלידה מסתגל בהצלחה וסיורים. היא צבעה את עצמה בבלונד ב -4 באוגוסט 1964 והפכה ליותר ויותר סקסית ונשית. בעקבות גירושיו, ברונו, אחיה הצעיר של דלידה, מגיע לפריז ולוקח על עצמו את הקריירה של הכוכב.

חיים מלאי טרגדיות אישיות

בשנת 1966 חברת התקליטים RCA הציגה בפניו כותב שירים צעיר, לואיג'י טנקו. זה מלחין לו שיר לפסטיבל סן רמו. כבר עכשיו התשוקה בתנועה והאוהבים מתכננים להתחתן. אידיליה זו תהיה הטרגדיה הראשונה בחייו של הזמר. השיר לא נבחר על ידי חבר המושבעים. לואיג'י, בעל מזג מייסר ומעונה, מאשים את המכה. בהשפעת אלכוהול והרגעה, הוא התאבד בחדרו. הידיעה הזו מחסלת את הכוכב שמנסה כעבור כמה חודשים לשים קץ לחייו. היא תישאר בתרדמת במשך חמישה ימים. כשעזבה את בית החולים, פנתה דלידה לרוחניות ולפסיכואנליזה ואף שקלה לעזוב את הקריירה שלה לתקופה מסוימת. הצרה הזו תשנה אותה לנצח.בשנת 1970 דרמה חדשה היכתה בה. בעלה לשעבר, לוסיין מוריס, מתאבד.

ההוכחות הללו משנות את האמן. על הבמה דלידה מופיעה בשמלה לבנה ארוכה, כמו מדונה. העיתונות כינתה אותה "דלידה הקדושה". כעת היא פונה לרפרטואר חדש ורציני יותר. היא מפרשת טקסטים של לאו פרה, ז'אק ברל או צ'רלס אזנבור. היא מספקת פרשנויות נוקבות לכותרות "אני חולה", "עם הזמן" ו"הוא בדיוק מלא 18 ", אותם היא מצליחה להתעלות על הבמה. שינוי רישום זה מפתיע את המקצוע אך ממשיך להקסים את הציבור שלו. על במת האולימפיה היא מנצחת.

מאחורי הברק, אישה פצועה

הרחבת הרפרטואר שלו, האמן מסתובב במקום שאינו מצפה לו. עם אלן דלון, איתו ניהלה רומן קצר בשנות ה -60, היא שרה את מריבות הזוגות ב"פרגולות שחרור ". ואז מגיע "ג'יג'י L'Amoroso", שיר מושר למחצה, דיבור למחצה, שזיכה אותה בהצלחה ברחבי העולם. באמצע שנות השבעים טיפחה דלידה מופע בסגנון הוליוודי. היא היבואנית של גל הדיסקו בצרפת עם "J'attendrai". תקופת דיסקו זו מאפשרת לו לכבוש את לב הציבור האמריקני. במהלך המופע שלה ב- 29 בנובמבר 1978 , באולם קרנגי המפורסם, היא הפגינה מקצועיות רבה וזכתה לשבחים מצד העיתונות. בשובה לצרפת המשיכה דלידה את תקופת הדיסקוטק שלה בתואר "יום שני יום שלישי ".

דלידה המשיכה לטייל בצרפת ובחו"ל והופיעה בפלאס דה ספורט בין התאריכים 5 ל -20 בינואר 1980, במופע ראוי למופעים הגדולים ביותר בברודווי, שם נקשרו כוריאוגרפיה והחלפות תלבושות. בשנת 1985 חזרה לארץ מוצאה. היא חושפת את כישורי המשחק שלה בסרט "היום השישי" מאת יוסף צ'אהין. החזרה הבסיסית הזו מרגיזה אותה ודלידה פונה יותר ויותר לעצמה. היא תמיד מחברת את הצינורות אבל ברמה הסנטימנטלית זו אישה שבורה שצוברת אכזבות. בשנת 1987 היא התאבדה בדירתה והשאירה את המילה הבאה רק למילים: "החיים בלתי נסבלים בעיני. סלח לי."

דלידה: תאריכי מפתח

17 בינואר 1933: לידתה של יולנדה ג'יגליוטי במחוז שוברא בקהיר (מצרים)
24 בדצמבר 1954: בערב חג המולד טסה דלידה לצרפת
באותה שנה היא ניצחה בבחירות מיס מצרים 1954. היא עשתה את צעדיה הראשונים כשחקנית בקהיר.
19 בספטמבר 1957: דלידה מקבלת שיא זהב עבור במבינו
השיר הראשון של דלידה נקרא "מדונה". היא תצטרך לחכות לסינגל השלישי שלה כדי לזכות בטובת הציבור. במבינו, שזכה חודשים ארוכים באירופה 1, הוא תקליט הזהב הראשון של השיר הצרפתי. זה מתגמל את האמן עבור 300,000 עותקים שנמכרו.
1 בינואר 1958: היא זכתה באוסקר מרדיו מונטה קרלו ובבראבו מהמוזיקה הול
4 באוגוסט 1961: נישואים עם לוסיין מוריס
1 בדצמבר 1961: אולימפיה הראשונה באור הזרקורים
1 בינואר 1966: ברונו, כינוי אורלנדו, אחיה הצעיר של דלידה, הופך לסוכנו האמנותי
26 בינואר 1967: לואיג'י טנקו, בן זוגה של דלידה מתאבד בחדר המלון שלו
דלידה תנסה לשים קץ לחייה זמן מה לאחר מכן אך תצא ללא פגע.
15 בינואר 1974: דלידה שרה את ג'יג'י L'Amoroso
על במת האולימפיה בפריס מציגה דלידה בסוף הקונצרט שלה שיר חדש שנמשך 7 דקות 30: "Gigi l'Amoroso". המסלול הפך ללהיט הגדול ביותר של הזמר והגיע לראש המצעדים ב -12 מדינות.
1 בפברואר 1975: פרס האקדמיה הצרפתית לדיסק על האלבום "J'attendrai
1 בינואר 1981: דלידה היא האמנית הראשונה בעולם שקיבלה דיסק יהלום
תעשיית ההקלטות מתגמלת אותה במשך כל הקריירה שלה. באותה תקופה היא מכרה למעלה מ -80 מיליון תקליטים ברחבי העולם והשיגה 55 תקליטי זהב שהופיעו בשבע שפות.
1 בינואר 1986: צילומי הסרט "היום השישי" מאת יוסף חאהין במצרים
3 במאי 1987: מותה של דלידה
מכירת למעלה מ -120 מיליון תקליטים ברחבי העולם, הקריירה של דלידה מצליחה כבר למעלה מ -30 שנה. עם זאת, חייה הסנטימנטליים של הזמרת והתאבדותם של כמה מאוהביה הותירו אותה במצב של מצוקה עצומה. הדיווה המצרית, שכבר לא תומכת בבדידות, מסיימת את חייה בלילה שבין 2 ל -3 במאי 1987, בביתה במונמארטר. היא משאירה כהסבר היחיד למחווה זו מילה לסובבים אותה "החיים בלתי נסבלים עבורי. סלחו לי."
24 באפריל 1997: חנוכת פיאצה דלידה
ראש עיריית פריז, ז'אן טיברי, חונך את המקום דלידה במחוז מונמארטר, ליד רחוב ד'אורשמפט בו התגורר הזמר. כאן מוצב חזה ארד של האמן. כיכר זו מנציחה את עשר שנות מותו של הזמר.

Original text